שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

"מסע לוולגריה": מגעיל, מחרמן ומצחיק בקול רם

בתום התקף צקצוק בלתי נשלט, מתגלה שהעכוזים החשופים המככבים בספר של זאב אנגלמאיר אומרים יותר מדבר אחד על הרפלקס הפוריטני

עמרי הרצוג
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
עמרי הרצוג

מסע לוולגריה
זאב אנגלמאיר. הוצאת אפיק,
240 עמודים, 88 שקלים

"החזאית דניאלה רופ הכינה מדי יום תחזיות מזג אוויר לימים הקרובים, ואם אמור היה לרדת גשם, היתה מורידה תחזיות מהחבל" (מתוך "מסע לוולגריה")

על כריכת ספרו של זאב אנגלמאיר, "מסע לוולגריה", מצוירת רכבת שנוסעת בין עמקים וגאיות, אל עבר עכוז אנושי חשוף ועצום ממדים. מוטב אם כן להתחיל בפירוש המלה וולגרי, יעדו הבוהק של המסע: שם התואר מעיד כידוע על טעם רע, גס, בוטה והמוני. פעמים רבות המושג קשור להפרשות גופניות או לתיאור של מעשים מיניים שהשתיקה יפה להם; מלים גסות או בדיחות גסות הן וולגריות במהותן. וולגרי מתאר גם התנהלות בדיבור ובמעשה של ההמון, של האדם הפשוט, הלא־משכיל, נטול הגינונים והעידון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ