"הכלב": חלום בלהות בדובאי

בספרו, ג'וזף אוניל שותל עורך דין אמריקאי בדובאי, נותן לו יותר מדי כסף ומעט מדי משמעות ומתאר את מגיפת הבדידות שגוזר הניתוק מבני אדם

צבי בראל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צבי בראל

הכלב
ג'וזף אוניל. תירגם מאנגלית: 
יואב כ"ץ. הוצאת ידיעות ספרים, 
248 עמ', 74 שקלים

מה אנחנו חושבים שאנחנו יודעים על דובאי? זו עיר? מדינה? שדה תעופה? מגדלים פורחים באוויר וגדלים בתוך הים? הכל נכון וזו בדיוק הבעיה. כי בעיר־מדינה הזאת, שנראית כמו חלון ראווה של חנות תכשיטים, מתנהלים גם חיים שאין לנו מושג עליהם. היא הניבה שפע של דימויים על עושר וחיים טובים, על משכורות עתק ועל יכולתו של האדם להתגבר על פגעי הטבע אבל, כפי שכותב ג'וזף אוניל בספרו "הכלב", מה שעובר על דובאי ועל חלק משכנותיה במפרץ הוא ש"הטרנספורמציה העוברת על המקום הזה מאופיינת בניסיונות שליטה המופנים לא רק נגד החום והאבק אלא גם (...) מופנים נגד השמש והים עצמם. זה מה שקורה כשאתה דופק אנשים במשך כל כך הרבה זמן. הם דופקים אותך בחזרה".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ