בנימין שבילי
בנימין שבילי

ישראל:

נשמתי נחה עם נשמתךְ גופי מת עם גופךְ ורוחי נדבקת ברוחךְ.

שרה:

עוד מעט נצא אל העיר ונביט בּמה שלא ראינו כי אנחנו רוצים להביט במה שלא נוכל לראות.

בְּרֵאשִית

א: הבטתי בטוּרקיז ובלשונות הירוק והחוּם, האדמה היא צָב גדול שוקע במים וצף, העָבים הם כותנה רכה הממאנת ליפול, בדידות שטפחה, אֵדֵי כעס שהעליתי אתמול והיום, אב רעם, באִל גְרִידוֹ של אנטוניוני ראיתי פועל שטיפס על סולם עד ראש המגדל, הביט מטה אל אהובתו שהחזיקה את בנה הקטן וקפץ, נער הייתי כשמיכלאנג'לו הראה לי איך זה קורה על המסך בקולנוע רון, אבא נפל עם הראש למטה כמו בקלף טארוט שמחזיק איש ביש מזל.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ