סיפור

המלמד מחֶלֶם

"היצר הרע הגיע; מה הוא יודע? הוא רואה יהודי עם זקן ופיאות וצוחק בקול: חה־חה־חה! עניין גדול להביא אותו לדבר עבירה!" תירגם מיידיש דורי פרנס

י"ל פרץ
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
י"ל פרץ

פעם נעשה העולם מוצף כל כך בתאוות — מספר שַכנֶא למעגל שלם בבית־המדרש — שהחלו לפחוד פן ריבונו של עולם ישכח, כביכול, מרוב חרון את השבועה ולא יפתח את שערי שמים, ויביא מבול, אבל בלי נוח ובלי תיבה. המצב היה כבר, רחמנא ליצלן, בבחינת "הגיעו מים עד נפש" — כמו שאומרים: "עד כאן!" זה היה חמור עד כדי כך שהל"ו צדיקים עצמם התחילו לחשוש מפני עצמם והתכנסו לאסיפה בבְּראטְקֶב. ישבו וחשבו שבעה ימים ושבעה לילות; התגבשה אצלם סברה שיש להביא את העולם עד כדי תכלית הקלקול, לעשותו "כולו חייב", שיבוא משיח וישים קץ. אלא שהיה ביניהם יהודי פשוט, שואב־מים, הוא התעקש: לא ולא! יצאה בת־קול, המלאך גבריאל נתגלה, אמרו שכך רוצים בשמים, בעולמות העליונים; שואב־המים שלנו לא מסכים בשום אופן, הוא לא מוכן לעבור עבירה! התקוטטו ארוכות, עד שבסוף סוכם שיש לתת ליצר הרע טיפול סופי בהחלט.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ