בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

50 שנה ל"מיכאל שלי"

אז איפה את עכשיו?

מבקר יקר, מבקרת יקרה, האומנם כדאי לדון דמות ספרותית על כל סתירותיה, תהפוכותיה, התמורות המתחוללות בה, למאסר עולם בתוך צינוק של מגזר ושל מגדר וכולי

104תגובות

הרבה מבקרים מנסים לשכנע אותנו שלהבין ספרות זה בעצם לקרוע מעליה את המסווה ולחשוף את ערוות הדמויות והסופר. הנה, למשל, חוקרים ומבקרים רבים מצאו ב"מיכאל שלי" שלל סטריאוטיפים מגדריים מגונים. מצאו מיזוגיניה. מצאו החפצה של חנה גונן והחפצה של התאומים הערבים, חליל ועזיז, מושאי הפנטסיות שלה. מצאו אוריינטליזם מתנשא. היו שמצאו נרטיב דכאני והיו אחרים שמצאו דווקא נרטיב חתרני, ויש מי שמטיל על חנה המסכנה ועלי את שני העונשים כאחד. יש המאשימים את שנינו בגזענות. לא מעטים קיטלגו את "מיכאל שלי" כטקסט המייצג את...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו