ניצה בן דב
ניצה בן דב

חנויות קינמון / בית המרפא בסימן שעון החול, מאת ברונו שולץ, תירגמה מפולנית מירי פז, הוצאת הספריה החדשה, ספרי סימן קריאה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018, 328 עמודים

אין עלילה במובנה הרגיל בסיפוריו של ברונו שולץ. הם בוקעים מתוך עולם יומיומי, מקומי, מוכר לכאורה בדרוֹהוֹבִּיץ', העיר השולצית שאין בלתה, ומתנשאים משם לשיאי גוזמה ופנטסיה, למציאות מוטרפת שמתקיימת בלשון, בדמיון, בסיוט ובחלום. "לא תלך היום לבית הספר, אמרה אמא בבוקר. יש סערה נוראית בחוץ", והגיבור רץ יחף אל החלון לחזות במו עיניו בסופה. אלה הם שני פירורי עלילה ראשוניים המתרחשים בבית פנימה באופן רציונלי ומובן, כי יתר הסיפור הנקרא "רוח סופה" הוא תיאור סוריאליסטי־מאגי של הסופה שאין לה פנים אבל יש לה אפקט עצום: "הרחובות הפכו שוממים, היא הותירה אחריה רִיק לבן, טיאטאה חלקים שלמים של כיכר השוק עד ניקיון למשעי. רק פה־ושם נראה אדם בודד, מתכופף תחתיה ונרעד, נאחז בפינה של בניין. כל כיכר השוק נדמתה כמתפיחה את בטנה וחושפת את קרחתה המבריקה תחת מעופיה העוצמתיים" (עמ' 90). ומכיכר השוק עובר תיאור הסופה אל הגגות המשמיעים משא נבואי ומשם אל עצי האלה הענקיים שגם הם מרימים קול צעקה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ