סיפורים

לגימה אחרונה מבקבוק הבירה הרזה והנה אנחנו חיים

סיפורים מאת צבי ביגץ

צבי ביגץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
צבי ביגץ

המלצר

בשעה שמונה בלילה סיים קפקא את עבודתו כמלצר במסעדה העממית בפינת רחוב הנביאים בירושלים. אופניים חשמליים כמעט הדפו אותו לכביש החשוך. מעשה שלא נעשה בזדון רק כמנהג המקום. קרן שמש ראשונה נדחפה שעות רבות לפני מועד הזריחה והאירה את ההולכים והשבים. השקרנים, האלימים, המתחזים, החנפים, תאבי הבצע ורודפי הכבוד. הרחובות משעממים, עלים כמושים מרשרשים על המדרכות. חתולים מחטטים באשפה אדישים לאפשרויות להגיע לספרייה הלאומית בשעת לילה מאוחרת. מכוניות בוהקות קלושות מפנסי הרחוב הכתומים. שומר הלילה המזדקן בכניסה מסיר את משקפי השמש ומביט במבטו העייף על פני המבקש להיכנס במדי המלצר המכופתרים. הודעה חרישית נושרת מפיו, איחרת את מועד ההגעה כמעט בשלושים שנים. הספרייה בכלל חלפה מן העולם עם הספרים שלך בשלל שפות. נשארו רק עותקים לא נאמנים למקור. האיש במדי המלצר מוציא מצית פלסטיק ומושיט אותו לשומר בלחישה שקפאה באוויר הקר, לשימושך ולא רק להדליק סיגריות.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ