אני משוררת במדבריות הזמן
פרק שלישי של ממואר בכתובים שבו מגולל הסופר דניאל כהן שגיא פרקים מחייה של אמו, המשוררת נטי בולסלב, שכתבה בגרמנית בארץ, ובשיאו של סיבוב הרצאות בגרמניה בתחילת שנות השבעים קטעה באחת את ביקורה בברלין ושוב לא נסעה לעולם
ההתחלה היתה באפריל 1939, חמישה חודשים בטרם פרצה מלחמת העולם השנייה. בהמולת תחנת הרכבת בפראג נפרדה אמי, המשוררת נטי בולסלב, מהוריה ואחיה, שמריבה ילדותית פרצה ביניהם, והזיכרון הזה לא הרפה ממנה עד ליום מותה; זיכרון קולות הנפרדים שנותרו כצללים קרוב לפסי הרכבת, הבהוב הפנסים, רעש הקטרים, שריקות הכרטיסנים, טריקת דלתות הקרונות, צעדי החיילים הנאצים על הרציפים והספק הגדול שכירסם בכולם, בחיוכם ובבכיים, אם ישובו לראות אי פעם זה את זה. ברגע האחרון, כשהיא כבר על מדרגות קרון הרכבת, הגיש לה צעיר אלמוני זר...
תגובות
דלג על התגובותתודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
באפשרותך לקבל התראה בדוא"ל כאשר תגובתך תאושר ותפורסם.
אנא המתינו……
תודה!
תגובתך נקלטה בהצלחה, ותפורסם על פי מדיניות המערכת
אירעה שגיאה בעת שליחת התגובה
אנא נסה שנית במועד מאוחר יותר