בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור

אפשר להיפגש רק כשנגמר הזמן

"מאז שאני מספר על אבי אני בקושי משתלב בהווה. גם ככה לא הצטיינתי בנוכחות מלאה, על אחת כמה וכמה כשהלב במקום אחר". סיפור מאת איל מגד

5תגובות

היתה לי הרגשה שאני יכול להגיע לשורשי הדברים, להגיע לפני מותי שלי אל המקומות הנושנים הרחוקים, ולגעת באבי, גם אם הוא שוכן בעומקים שבהם רק החלום נוגע. לראות רק ירח ועץ, ירח צהוב ועץ שחור; ואז ספסל, שאינך יודע אם הוא נמצא בהווה או בעבר, והאשה של חייך, האשה השורשית, רוכנת מעליך ומצמידה את פיה אל פיך, לנשיקה שלא ברור לשם מה נועדה, להתמזגות או לפרידה. מאז שאני מספר על אבי אני בקושי משתלב בהווה. גם ככה לא הצטיינתי בנוכחות מלאה, על אחת כמה וכמה כשהלב במקום אחר — מקום שחוץ מאבי אף אחד לא שותף לו. אני...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו