בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור

הילדה הזאת, חיינו שנים בלעדיה. אבל עכשיו, כשהיא כאן, יותר כיף אתה

"תרשום, תרשום". סיפור מאת ענר שלו

3תגובות

זה היה עשר שנים מאז שהתחתנו, אז החלטנו לטפס על ההר השחור ולאכול צהריים במסעדה המסתובבת שם למעלה. החלטנו לקחת את הבת שלנו אתנו, אבל לא ידענו איך ילדה בת ארבע תתמודד עם המאמץ של הטיפוס. הילדה הזאת, חיינו שנים בלעדיה. אבל עכשיו, כשהיא כאן, יותר כיף אתה. היא שקועה בעצמה, מבלה שעות לבד, והיא אף פעם לא מעירה אותנו בלילה. "אני חושב שאנחנו צריכים לקחת את הבת שלנו אתנו", אמרתי לאשתי. ככה אנחנו קוראים לה. הבת שלנו. כאילו אין לה שם. "היא הרי אף פעם לא היתה במסעדה מסתובבת". "גם אני אף פעם לא הייתי במסעדה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו