בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סיפור

אם יניח פרצה בשמיכתו תגיח יד עַפְרִית ותיגע בגופו

פרק הפתיחה של "הימים" מאת טַאהַא חוסיין. תרגום מערבית ומבוא: אלמוג בהר

תגובות

הוא לא זוכר את שמו של אותו היום, ואינו יכול להניח את אותו היום בחודש ובשנה שאלוהים הניחו בהם, ואף אינו יכול לזכור באיזה זמן מאותו היום היה זה, אלא רק בקירוב. ולמיטב הבנתו הזמן ההוא היה זמן השחר או הדמדומים של אותו היום. וזאת מכיוון שהוא זוכר שפניו פגשו באותו הזמן משב רוח שהיה בו משהו מן הצינה הקלה שלא נגע בה חום השמש. והוא חושב כך מכיוון שאף על פי שאינו זוכר באמת אם היה זה זמן האור או החושך, הוא זוכר פחות או יותר שכאשר יצא מן הבית פגש אור שלֵו, רך ועדין, כאילו החושך אופף חלק משוליו. זאת ועוד,...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו