דן מירון
דן מירון

סיפור "המנהרה" רצוף פרטים סמליים המובלעים לכאורה בייצוג הריאליסטי של הדמויות והאירועים. זו דרכו של א"ב יהושע מאז המעבר בסוף שנות השישים של המאה שעברה מסיפוריו המוקדמים לנובלות ואחר כך לרומאנים שלו: בעוד שבסיפורים המוקדמים היו הצמתים הסמליים גלויים לעין ומאתגרים ישירות את הקורא, בנובלות וברומאנים הם הוטמנו מתחת לרובד מימטי וממקום המסתור שלהם הם השפיעו על עיצוב המשמעות של הטקסט. היכולת לבחור פרטים תיאוריים ולפתח קווי עלילה שיתאימו לשני ההקשרים — המימטי־הריאליסטי והסמלי — נעשתה לאחת מיכולותיו המובהקות והעיקריות. יהושע הוא מספר אלגוריקן. סיפוריו הגדולים פועלים בשני הקשרים של מסורות סיפוריות־ז'אנריות שונות: האחת היא מסורת הרומאן, בעיקר רומאן המשפחה על סבכיו ומתחיו; והאחרת היא מסורת האפולוג — הסיפור הסמלי האליגורי למחצה, העוסק בתהליך הלמידה הקשה של מהות הקיום וטיבה של המציאות באמצעות המשל והנמשל, כלומר הסימן והמסומן.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ