בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פרק רביעי ואחרון

כאילו התהום, מלה חדשה בבית, נפלטה מפיו ולא מפיה

בכמה מן הרומאנים שלו השתיל א"ב יהושע ביקור רב־משמעות באופרה, תוך הפיכת סיפור המעשה המלודרמטי להערה אירונית על גיבורי יצירתו. ב"המנהרה", האופרה הסימבולית היא "רומיאו ויוליה" של גונו שמשמעותה האקטואלית ואפילו הפוליטית ברורה — אהבה בלתי אפשרית בין שני נציגי מחנות אויבים, מעין האיבה בין ישראלים לפלסטינים, המסתיימת בטרגדיה נוראה בגלל משחק בהעמדת פנים. פרק רביעי ואחרון בסדרה על הרומאן החדש של א"ב יהושע

13תגובות

סיפור "המנהרה" רצוף פרטים סמליים המובלעים לכאורה בייצוג הריאליסטי של הדמויות והאירועים. זו דרכו של א"ב יהושע מאז המעבר בסוף שנות השישים של המאה שעברה מסיפוריו המוקדמים לנובלות ואחר כך לרומאנים שלו: בעוד שבסיפורים המוקדמים היו הצמתים הסמליים גלויים לעין ומאתגרים ישירות את הקורא, בנובלות וברומאנים הם הוטמנו מתחת לרובד מימטי וממקום המסתור שלהם הם השפיעו על עיצוב המשמעות של הטקסט. היכולת לבחור פרטים תיאוריים ולפתח קווי עלילה שיתאימו לשני ההקשרים — המימטי־הריאליסטי והסמלי — נעשתה לאחת מיכולותיו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו