בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מעולם לא חשבתי כל כך הרבה על המוות ההולך אלי ומתקרב

צבי שץ היה סופר בתחילת דרכו כשנרצח יחד עם יוסף חיים ברנר ביפו בעת מאורעות תרפ"א. הוא השאיר אחריו שתי נובלות, שירי זמר עם תווי נגינה ומכתבים אישיים, שצונזרו בשעתם על ידי האחראים על עזבונו. רות בקי הגיעה אל המכתבים המקוריים

5תגובות

בארכיון "גנזים", בתיקי צבי שץ, שהיה סופר מבני חבורתו של י"ח ברנר ושנרצח יחד אתו ביפו במאורעות תרפ"א והוא בן 31, מונחים מכתבים שמנחם פוזננסקי, שערך את הספר "על גבול הדממה" (עם עובד, 1929), השמיט בהם קטעים שונים. שיטת ההשמטה, שנעשתה בשל הגילויים החושפניים והאינטימיים בהם, היתה קווים ישרים (- - -), זאת לעומת קטעים שבהם הכותבים רשמו מקף או שלוש נקודות כשביטאו בסערת רוחם מה שלא היו מסוגלים לנסח במלים. במעטפה שמורים גם מכתביו של שץ לברנר, לפוזננסקי ואחרים, שחלקים מתוכם פורסמו, בין היתר בספרון הצנום...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו