חלומות

כיצד התאבדתי ואיבדתי את הבתולין

חלמתי שאני מוסלמי חרדי. ואמנם זה מאכזב שהחדית' ברמה הרבה יותר נמוכה מהמשנה, אבל לפחות המוסלמים יכבדו. והנה מודיעים במחנה הפליטים שדרושים מתאבדים

עיגול שחור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עיגול שחור

חלמתי שאני מוסלמי חרדי. ואמנם זה מאכזב שהחדית' ברמה הרבה יותר נמוכה מהמשנה, אבל לפחות המוסלמים יכבדו. והנה מודיעים במחנה הפליטים שדרושים מתאבדים. וכל אחד אומר: בחיי אללה, הייתי מאוד רוצה, אבל אני לא יכול, אני עובד. לכו תקחו את המוסלמי החרדי, שכל היום נהרג בעולמו של אסלאם, ויושב במסגד ומשנן כמו תוכי קוראן ולא תורם לתל"ג. אפילו לתנועת ההתנגדות הוא לא התגייס, הפרזיט. ושמים עלי חגורת נפץ, אבל בגלל שלא התגייסתי אני המחבל הכי מצ'וקמק, ואני הולך לעבר הפיגוע וחגורת הנפץ גדולה עלי בכמה מספרים וכל הזמן נופלים לי המכנסיים, ואני חרד שאגהק או אשתעל או אתעטש ובסוף אהיה מהמחבלים השלומיאלים האלה שלא הצליחו לפוצץ אף אחד חוץ מעצמם, ובעצם המחשבה הזו די מצחיקה אותי, ואני נורא מתאפק, ומנסה לחשוב על דברים עצובים כמו נכבה ונכסה ובאסה ואיכסה פיכסה, אבל כמובן שזה בדיוק מה שקורה, ומרוב צחוק יוצא לי שתן במכנס, החגורה נרטבת — ובום. טוב, לפחות לפי השריעה אני עדיין נחשב שהיד, ולא הפסדתי את השבעים בתולות. לא צריך לספר לאף אחד מה באמת היה, ולבתולות אני אספר שהייתי גיבור מלחמה — גבר גבר.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ