סופיה טולסטוי
סופיה טולסטוי

25 באוגוסט

הבוקר היתה לי שמחה בלתי צפויה כשלב ניקולאייביץ' הופיע בפתח דלתי. אני התרחצתי ולא יכולתי לגשת אליו מיד. בחיפזון זרקתי חלוק על כתפי הרטובות ושאלתי אותו: "מה קורה, ליובוצ'קה?" "שום דבר. באתי לשאול איך ישנת ואיך את מרגישה". עניתי והוא הלך. אבל כעבור כמה רגעים חזר ואמר: "רציתי לומר לך, שאמש, סביב חצות, חשבתי עליך, ורציתי אפילו להיכנס אליך. חשבתי שאת בודדה לבדך בלילה וחשבתי מה את עושה, ונעשה לי כל־כך צר עליך..." וכשאמר זאת עלו דמעות בעיניו, והוא פרץ בבכי. ובי אחזה שמחה שכזאת, אושר שכזה, שהחזיקו אותי כל היום, אף על פי שהרגשתי הלא־בריאה ונסיעתי הקרובה ליאסנאיה ולמוסקבה לא חדלות להדאיג אותי.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ