חלון אחורי |

הפחד שזו הפעם האחרונה

אני בן למעלה מחמישים, ואמא שלי, ילדה קטנה ובודדה בשם שמסי שנולדה בעיר העלומה גולפייגאן, יושבת על הכורסה המרופטת של בית האבות העגמומי וגוערת בי בדאגה אינסופית

יוסי אבני לוי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יוסי אבני לוי

תגובות