עם מותו של עמוס עוז |

המנוחה הנכונה שלו

המלים שמגלות והמלים שמסתירות: איל מגד סופד לעמוס עוז

איל מגד
איל מגד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איל מגד
איל מגד

בסוף "סיפור על אהבה וחושך" נשארתי עם משאלה. רציתי שהמחבר יכתוב המשך לספר, חלק ב', שבו יסופר מה היה אחר כך, אחרי הצבא, ועוד אחר כך, אחרי הקיבוץ. זו לא היתה מחשבה ספרותית. המניע היה סקרנות: מה יצא מהילד החשוך, מהנער המאוהב, שכה שבה את הלב.

סמוך ליציאת הספר נערך ערב לכבודו במשכנות שאננים, ומהבמה הפניתי את המשאלה הזאת לעמוס, שישב בשורה הראשונה והינהן בהסכמה; מתוך נימוס, זה היה הרושם, אבל אולי בביטול, שמי אם לא הוא יֵדע להסתיר אותו היטב, כי היה סופר וג'נטלמן.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ