עם מותו של עמוס עוז |

מותה — מותו

מראשית כתיבתו ועד יום מותו כתב עמוס עוז עוד ועוד גירסאות, עוד ועוד נרטיבים חלופיים, עוד ועוד וריאציות של סיפור מותה של אמו בדמי ימיה, הוא סיפור יתמותו

ניצה בן־דב
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
ניצה בן־דב

"קודם זמנו", "מנוחה נכונה", "קופסה שחורה", "עד מוות", "חרוזי החיים והמוות", "סיפור על אהבה וחושך" — כותרות מורבידיות, מבשרות אסון, מחזיקות מוות, בחר עמוס עוז ליצירותיו, וגם המלים הראשונות שלהן פותחות במוות והוא נוכח חם וחזק לאורכן: "חם וחזק היה הפר בליל השחיטה" — כך מתחיל הסיפור "קודם זמנו"; "אני כותבת מפני שאנשים שאהבתי כבר מתו. אני כותבת מפני שבהיותי ילדה היה בי הרבה כוח לאהוב ועכשיו כוחי לאהוב הולך למות. אינני רוצה למות" — כך מתחילה חנה גונן את סיפור עשר שנות נישואיה למיכאל שלה; "חמישה ימים לפני האסון היה לפימה חלום שאותו רשם בחמש וחצי בפנקס החלומות שלו" — כך נפתח הרומאן "המצב השלישי".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ