עם מותו של עמוס עוז |

מה שאבד בזמן

בספריו המאוחרים חזר עמוס עוז אל העבר כדי לאתר שם עקבות חלומות ישנים ולייצר מתוכם בשורה חדשה: זוהי בשורה צנועה שאין בה אור לגויים וגם לא אור לעם ישראל, והיא אינה מתיימרת לשנות את העולם. במקום זה היא מחפשת קשר אנושי, לא יותר

נורית גרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נורית גרץ

בשנת 1973 קראתי את הסיפור "אהבה מאוחרת" של עמוס עוז וסימנתי לי קטע אחד מתוכו:

דבר מה לכאורה מוכרח מחויב ממש להתגלות, איזו נוסחה, איזה צירוף מסנוור, כוונה, הרי לא ייתכן שאתה נולדת ואתה גם תמות מבלי שתארע לך אפילו התבהרות אחת, מבלי שיקרה לך אור אחד חריף, מבלי שיהיה דבר מה, הן לא ייתכן שהיית כל ימי חייך אך ורק חלום שומם בלב עצמך, הלא יש משהו, משהו מחויב להופיע, משהו ישנו" (עמ' 59).

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ