עם מותו של עמוס עוז |

בן אצולה

כמו זלדה, עמוס עוז לא היה סופר של תלונות ומחאות על ילדות מקופחת, אלא של חרדה מפני דיכאון, שיגעון ואובדנות, של מאבק על שפיות, על תבונה ועל אצילות נפש. בזה הוא מייצג את הכיוון הלא מטופח של כתיבה אחראית ובוגרת בספרות הישראלית

חמוטל בר־יוסף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חמוטל בר־יוסף

תגובות