עם מותה של עמליה כהנא־כרמון |

היא הצליחה לעצור את מכונות הדפוס של "הארץ"

הסופרת זוכת פרס ישראל עמליה כהנא־כרמון מתה ב-16 בינואר והובאה לקבורה בדומייה גמורה. שום פרסום לא היה למותה ואלמלא מייל מאלמונית שהתקשתה להשלים עם המחשבה שהסופרת תימוג ככה סתם מתוך הזיכרון, לא היה הדבר נודע כנראה עוד זמן רב. יצירותיה של עמליה כהנא־כרמון היו, לפחות בראשית דרכה הספרותית, ממיטב הסיפורת העברית של המאה העשרים

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם בלבן

יום רביעי בבוקר. בראש עמוד המייל שלי מייל חדש בכותרת גדולת אותיות: עמליה כהנא־כרמון איננה. במייל עצמו כותבת לי קוראת אלמונית: "רציתי להביא לידיעתך כי עמליה הלכה לעולמה בשבוע שעבר. לצערי לא ראיתי כל פרסום בעניין. אני פונה אליך באנונימיות כי הרגשתי שיש מקום לפרסם זאת למען מוקירי זכרה, ואני ביניהם. אני זוכרת איך כנערה נפעמתי כשפגשתי לראשונה בתיכון את הסיפור 'נעימה ששון כותבת שירים'. קשה לי להשלים עם המחשבה שעמליה, שהוציאה מתחת ידיה ספרים שהם נכסי צאן ברזל של הספרות העברית המתחדשת, תימוג ככה סתם מתוך הזיכרון שלנו. והעובדה שמותה נשאר כנראה בגדר 'סוד' שלא נחשף על ידי בני משפחתה יכולה להוות כנראה התחלה של סיפור חדש".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ