עם מותה של עמליה כהנא־כרמון |

הציר השלוח ממחוזות הנהרה

הישגה הספרותי המזהיר של עמליה כהנא־כרמון, במרום יצירתה, הוא הסגנון

אבי כץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אבי כץ

המפגש החוזר,המעט זהיר ואף חששני, עם מיטב סיפורי הקובץ "בכפיפה אחת" ועם אלה הבאים אחריו, מאת עמליה כהנא־כרמון זכר סופרת לברכה, עדיין מזמן חוויית קריאה יחידת סגולה, מפתיעה ברעננותה. המינון בין העודפות התיאורית־לשונית לבין המוקפדות והדיוק כחוט השערה במיפוי עולמו הנזיל של המספר, בין הניסיוני־הפורץ את גבולות הנרטיב המסורתי ואת מוסכמות הייצוג הריאליסטי לבין ההידוק הסמלי והמוטיבי והציות לחוקיות האחרת של זרמי התודעה, עדיין מעורר פליאה כאז כן עתה. במאמר "להיות אשה סופרת" (1984) שואלת כהנא־כרמון: "האם האשה אינה מסוגלת לחשוב בגדול?" ומודה מצד אחד במגבלותיה ומצד אחר, גם בעזרת הלשון הציורית, היא דווקא מעצימה, בדרכה, את כוחה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ