אשה מסרבת להיות קורבן

ספרו החדש של דויד גרוסמן מתבסס על דמותה האמיתית של אווה פאניץ'־נהיר, אסירת אי העונשין היוגוסלבי גוֹלִי אוֹטוֹק, ומספר, כמו ב"אשה בורחת מבשורה" ו"סוס אחד נכנס לבר", על הבחירה בין שתי אפשרויות קשות ביותר והמשך החיים בצלהּ

אסתי אדיבי־שושן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אסתי אדיבי־שושן

אִתי החיים משחק הרבה, מאת דויד גרוסמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד — הספריה החדשה, 2019, 273 עמודים

ספרו החדש של דויד גרוסמן, "אִתי החיים משחק הרבה", שונה במובהק משלושת ספריו הקודמים, "אשה בורחת מבשורה" (2008), "נופל מחוץ לזמן" (2011) ו"סוס אחד נכנס לבר" (2014). בניגוד גמור לספרים אלה, האחוזים ולפותים בהוויה הישראלית בת הזמן ובמרכזם עלילה בדיונית, עומדת במרכזו של הספר החדש דמות המבוססת חלקית על אשה שהיתה, אווה פּאניץ'־נהיר. לפנינו שושלת נשית שבורה וכואבת שראשיתה בוֶרה, בת דמותה של אווה פּאניץ'־נהיר, והמשכה בבתהּ נינה, בת דמותה של טיאנה וֵייג'ס, ובנכדתהּ גילי, דמות בדויה כבת ארבעים, המספרת את סיפור משפחתה השסועה בגוף ראשון יחיד.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ