בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ממואר | אבא מסתתר בספרים

כשמתרחקים מהעיר, לנפש צומחות כנפיים וגם הגוף יכול לעוף. עוד חרוט בי הביקור שלנו בחיפה, כשהתארחנו אצל הצייר צבי מאירוביץ' ואשתו עזת העיניים, הסופרת יהודית הנדל, שכתבה אז את "רחוב המדרגות": הנה אני נטוע ליד מאירוביץ', שישב ומרח צבעים עם אגודל ומכחולים על קרטון שצייר במיוחד למעני. פרקים מתוך ממוּאר

12תגובות

אבא מסתתר בספרים הנכתבים בעשן מאחורי דלת ההזזה בחדר המאולתר, שבמקורו שימש כפינת אוכל. את שולחן הכתיבה שלו עטף מעין נוֹגה, פולש אל העיר האפורה, אל החיים האפורים שלנו. רחשו סביבו מוזות ודמויות דמיוניות. הוא היה שליטם הבלעדי, ולשום אֵלָה מכשפת ורושפת לא היתה שם דריסת רגל. בתירוץ של חיפוש משהו לקרוא הייתי מתמהמה בין הספרים המצטופפים על המדפים, שואף פנימה את השמות, את האופיום המזוקק מאותיות; כל ספר מאלה שהקיפו את אבי היה אבן חן בכתר הספרות, אלמנך של הסחות דעת. חדר העבודה שלו הוא מין מעבדה של...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו