אם יהיה יותר רע יהיה יותר אמיתי

על "מקום אחר", הרומאן הראשון והשכוח של עמוס עוז

אברהם בלבן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אברהם בלבן

ספר סיפוריו הראשון של עמוס עוז "ארצות התן" (1965) התקבל בשבחים רבים ועוז סומן כאחת ההבטחות הגדולות של הסיפורת העברית שלאחר דור הפלמ"ח. שנתיים אחר כך (1967) הופיע ספרו השלישי של עוז, הרומאן "מיכאל שלי", שזכה לפופולריות ולהערכה רבה בקרב קוראים ומבקרים כאחד. בין שתי היצירות האלה, שעד היום נקראות ונלמדות, ראה אור הרומאן הראשון של עוז, "מקום אחר" (1966). גורלו של "מקום אחר" לא שפר עליו: אחרי הציפיות הגדולות שעוררו סיפורי "ארצות התן", "מקום אחר" התקבל כיצירה פרובינציאלית במידה רבה, שקועה באהבות ובבגידות של החברה הקיבוצית. היסוד הטלנובלי שלו (חבר קיבוץ מנהל רומן עם בתו של חבר אחר כנקמה על כך שהאחרון גזל ממנו את אשתו) משך את עיקר תשומת הלב שהוקדשה לו והסתיר במידה רבה את משחק התחפושות המתוחכם שמשחק כאן עוז עם קוראיו, כמו גם את נושאיה המרכזיים של היצירה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ