מי במים ומי באש ומי במי־אש

לכאורה אין בסיפור העלילה של הרומאן "חמישתם" של ז'בוטינסקי מוקד בהיר וחד־משמעי בחיוביותו יותר מדמותה של מַרוּסיה מילגרום, הנראית כמודל של הנשיות המושלמת ודומה מאוד לסמדר, אהובתו הפלשתית הבלתי נשכחת של שמשון מהרומאן שלו "שמשון". אם כך, מדוע הוא מתיר לעצמו לתאר אותה כ"פרח של דקאדנס"? פרק שני במסה על הרומאן "חמישתם" של זאב ז'בוטינסקי

דן מירון
דן מירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן מירון
דן מירון

כדי להבין את המשמעות של הרומאן "חמישתם" במלואה עלינו להזכיר לעצמנו את הרצינות העמוקה שלו ואת מורכבותו, שאינן באות על חשבון הקלילות והחן, שגם הם, כאמור, עיקר בו. הסיפור שמספר הרומאן הוא הרבה יותר מורכב ורב־צדדי ממה שאפשר לדמות בסקירה ראשונה. למעשה מתגלה המורכבות לא רק ברובדי העומק ההגותיים של "חֲמִשְׁתָּם" או בתשתית ה"מיתולוגית", המסתתרת מתחת לפני השטח הסיפוריים, אלא גם ברובד הסיפורי הגלוי לעין. לכאורה אין בסיפור מוקד בהיר וחד־משמעי בחיוביותו יותר מדמותה של מַרוּסיה מילגרום, שהמספר מעתיר עליה בכל שלב משלבי הסיפור כל דבר שבח אפשרי ומגייס את מלוא יכולתו כדי להאהיב אותה על הקורא.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ