סיפור מאת רון דהן | קדיש

"התינוק שוב התחיל לבכות. עצמת עיניים בחוזקה, די כבר, מלמלת, לך לישון. קמת ונעלמת בחדר. על הרצפה, ליד הספרייה נמתחה חשופית שמנה וארוכה. היא הותירה אחריה ריר דביק וטיפסה על ספר השירה של בוקובסקי". סיפור מאת רון דהן

רון דהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רון דהן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ