הדֶקדנס הוא הוויה דו־פרצופית, פרי מתוק ורעיל בעת ובעונה אחת

האם חברה ותרבות שהגבירו את כוחו של "דחף המשחק" על זה של "דחף הכורח" יוכלו לשרוד לאורך זמן? ז'בוטינסקי שאל שאלה זו כבר ברומאן "שמשון", ואף שׂם בפי גיבורו תשובה שלילית על שאלה זו, שמשמעותה היא שההיענות הגוברת והולכת ל"דחף המשחק" מביאה בהכרח ל"דֶקַדנס", להתפוררות ולשקיעה, ולבסוף גם לחידלון. ב"חמשתם" נשאלת אותה שאלה בצורה מורכבת ומעניינת יותר. פרק חמישי

דן מירון
דן מירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דן מירון
דן מירון

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ