בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

והממלכה טבעה פתאום במצולות, כמו אטלנטיס

ברומאן "חמִשתם" ז'בוטינסקי מייחל לכך שהחברה היהודית הריבונית שתוקם תדע מלבד מלכות וצבא גם את הצחוק והמשחק. לשם כך יהיה עליה לצפון בתוכה גרעין חי של אודסה הדקדנטית, שבה "כל החיים טיפשיים הם... אבל נפלאים". פרק אחרון

5תגובות

ברומאן שלו "חמִשתם" מתבונן ז'בוטינסקי הליברל, המבקש לשמור על מרחב מספיק לפעולתו של דחף המשחק לא רק בחיי האמנות והתרבות אלא גם בכלכלה ואפילו במדיניות, בדחף הזה ובתהפוכותיו. הוא רואה את הסכנות המתלוות להפעלתו הבלתי מרוסנת ומבין היטב מה הוא יכול לחולל בחיי היחיד והקולקטיב גם יחד. עם זאת, הוא שואל את עצמו ואת קוראי סיפורם של החמישה — כולם, להוציא טוריק בן הזקונים, הם גם קורבנותיו של אותו דחף — האם למרות הכֹּל אפשר או כדאי לחיות בלעדיו? האם סילוקו או דיכויו לא ייטלו מן החיים את טעמם? הרומאן כולו...

קבלו גישה מלאה לכל תכני הארץ באתר ובסמארטפון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו