סיפור מאת אורחן כמאל | לחם, סבון ואהבה

אוֹרְחָן כֵּמָאל, סופר הריאליזם הסוציאליסטי הטורקי (1970-1914), נשלח לארבע שנות מאסר בשל כתיבתו החתרנית וכתב רבות על הדמויות שפגש שם, ובהם המשורר נאזים חיכמת אך גם פשוטי עם כמו גליפ, גיבור הסיפור הבא. תירגם מטורקית רמי סערי

אורחן כמאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורחן כמאל

היה לנו בכלא סוהר צעיר, גָלִיפּ שמו. בכל שעה משעות היום, אחת היא באיזו פינה מפינות הכלא נמצא אז, נהג לסרק את שערותיו בעודו מחזיק בידו האחת מסרק ובאחרת ראי. שׂערו השׁטני היה גלי ושמנוני מרוב ברילנטין. בעיקר משום כך, אבל גם בגלל ביישנותו, דמה בכל הווייתו לתלמיד בקונסרבטוריון.

אצל חייט כלשהו דאג להתאים למידותיו את המעיל הכחול הזול שרכש באיזשהו שוק פשפשים. ניכר במעילו שלא היה אופנתי כלל ועיקר, אלא שדווקא סגנון זה שיווה ללובש חינניות כפולה ומכופלת, כאילו באמת ובתמים היה תלמיד יפה תואר בקונסרבטוריון כלשהו!

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ