סיפור מאת יצחק בר יוסף | תמחקו את הכל, אמר אבא, את כל הספרים שלי

מחיקה. סיפור מאת יצחק בר יוסף

יצחק בר יוסף
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יצחק בר יוסף

צלצול בדלת. מעיל שחור ארוך, מגבעת, נעליים כבדות, עיניים נוצצות, קמטים של חוכמה סודקים את המצח הגבוה, שומה קטנה לצד האף — עבה, ספק בולבוסי ספק אגסי, מבהיק מתוך חשיבות, כאילו הוא העיקר וכל השאר אך נספחים לו בבחינת בני לוויה שעליו לגרור יחד עמו. נשק למזוזה, הרכין ראשו בענווה עד כי זקנו העבות והארוך, האדום, התקמט על חזהו והזדקר כלפי בהתרסה מנוגדת לצניעותו הכללית. כתמים חומים על שפמו מן הטבק שהריח בשבת. הוציא מכיס מעילו כתב המלצה: "נא לקבל את המוכ"ז הרב הגאון, רב פייביש, גדול בתורה ומפורסם בחסידות וביראה טהורה, צנא מלא ספרא חריף ובקי טובאה". וכן הלאה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ