עאידה נסראללה

— אין לי שערות לבנות, אמר.

אף על פי כן, חמש שערות שיבה בוהקות וזערוריות קונות להן שביתה על צווארון הסריג ומקשטות את הצבע השחור בבוהק של כתובת קעקע. בעיני הן כאותם עשבי סתיו שעוד מעט יקמלו, ובינתיים מייפים את סתווי בזיוום המהוה. אני מקרבת אותן לאפי ומריחה את שאר הניחוחות הנודפים בדמיוני, מתעטפת בשערות קטנות שאיני מרהיבה עוז לסלקן ממקומן.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ