זה לי כ"ו שנים שאני מכיר את עגנון, ומעולם לא שמעתי מפיו דבר שאינו טבול בצביעות - פרוזה - הארץ

זה לי כ"ו שנים שאני מכיר את עגנון, ומעולם לא שמעתי מפיו דבר שאינו טבול בצביעות

המשורר אלעזר בניועץ מצא ומפרסם כאן לראשונה תוכנו של פנקס של איש הספרות יעקב קופילביץ, או בשמו הספרותי ישורון קשת, שבו ניהל החל מ-1938 יומן של התחשבנויות מרות עם סופרי תקופתו. אחד מאלה שהיו ראויים לעונש לפי דעתו היה ש"י עגנון

ישורון קשת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ישורון קשת

ישורון קשת (1977-1893), ראשיתו וסופו בשירה ועיקר חייו מסות על סופרים וספרות. אלה ילדי רוחו, ויגיע כפיו — תרגומים לרוב. מנעוריו היה בעל־הלשון ובקי בשפות: פולנית, רוסית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, צרפתית ויידיש; ולפי שגס לבו בהוראה (סיכוייו האקדמיים קלושים היו), משך חיונה מן התרגום. הרבה תירגם ולא רק מן הספרות היפה (פסקל ובונזקט, למשל, בשביל הספרייה הפילוסופית, "החוויה הדתית לסוגיה" של ויליאם ג'יימס בשביל מוסד ביאליק, וספרו רב הכרכים של הרברט אלברט לורנס פישר, "דברי ימי אירופה"). על תרגום מבחר מסות של מונטין (בהוצאת שוקן) זכה בפרס טשרניחובסקי. גם ראשון למתרגמי קפקא היה. על תרגום "המשפט" המליץ גרשם שלום בפני שוקן, שביקש חוות דעתו. גם את המונוגרפיה של קשת על ברדיצ'בסקי (ירושלים: מגנס תשי"ח) הוקיר גרשם שלום. הנה כי כן, במקצועות רבים שלח ישורון קשת ידו. על "שירת המקרא" כתב ספר בהוצאת "דביר", על היהדות ספר קטן שעשה רושם: "הדרך הנעלמה" (תש"א; במפוזר נכלל בספרו "קרן חזות", ראובן מס 1966).

תגיות:

תגובות