ישורון קשת

ישורון קשת (1977-1893), ראשיתו וסופו בשירה ועיקר חייו מסות על סופרים וספרות. אלה ילדי רוחו, ויגיע כפיו — תרגומים לרוב. מנעוריו היה בעל־הלשון ובקי בשפות: פולנית, רוסית, אנגלית, גרמנית, איטלקית, צרפתית ויידיש; ולפי שגס לבו בהוראה (סיכוייו האקדמיים קלושים היו), משך חיונה מן התרגום. הרבה תירגם ולא רק מן הספרות היפה (פסקל ובונזקט, למשל, בשביל הספרייה הפילוסופית, "החוויה הדתית לסוגיה" של ויליאם ג'יימס בשביל מוסד ביאליק, וספרו רב הכרכים של הרברט אלברט לורנס פישר, "דברי ימי אירופה"). על תרגום מבחר מסות של מונטין (בהוצאת שוקן) זכה בפרס טשרניחובסקי. גם ראשון למתרגמי קפקא היה. על תרגום "המשפט" המליץ גרשם שלום בפני שוקן, שביקש חוות דעתו. גם את המונוגרפיה של קשת על ברדיצ'בסקי (ירושלים: מגנס תשי"ח) הוקיר גרשם שלום. הנה כי כן, במקצועות רבים שלח ישורון קשת ידו. על "שירת המקרא" כתב ספר בהוצאת "דביר", על היהדות ספר קטן שעשה רושם: "הדרך הנעלמה" (תש"א; במפוזר נכלל בספרו "קרן חזות", ראובן מס 1966).

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ