רמי קמחי
רמי קמחי

אמזלג, מאת יוסי סוכרי, עם עובד, 2019, 179 עמודים

כשסופר בוחר לקרוא לרומאן בשם גיבורו נוצר אפקט הפוך מהמצופה, הגיבור נהפך לדמות מייצגת. כשטולסטוי בחר לקרוא לרומאן המפורסם שלו "אנה קרנינה", על שם גיבורתו, הוא הפך אותה למייצגת של כל הנשים הכלואות במבוך הפטריארכיה הגברית, המנותבות להאמין באתוס הרומנטי אך ניגפות אל קירות הסדר הפטריארכלי. כך גם בנוגע ל"אמזלג", השם שבחר יוסי סוכרי לספרו האחרון. הקורא הורגל בשמות מזרחיים בעיקר כשמותיהן של דמויות המשנה ברומאנים עבריים. מעטים הרומאנים שנבחר להם שם של גבר מזרחי ככותרת. "מולכו" (הספריה, 1987) מאת א"ב יהושע הוא שם המהדהד אסוציאציה לשלמה מולכו, משיח השקר בן המאה ה-16, הרחק מההקשר של המזרחיות הישראלית. "מישאל" (כתר, 1992), שם ספרו של דן בניה סרי, מעמיד כגיבור גבר מזרחי, אבל "מישאל" אינו בעל הדהוד מזרחי דווקא. ב"אמזלג" לעומת זאת אין לטעות. זהו שם יהודי מרוקאי רווח.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ