עם מותו של שמעון בלס | ועוד דבר: אני יהודי

אנדרה סורל, גיבור ספרו של שמעון בלס, מכין מכתב ערעור על החלטת משרד הפנים הצרפתי להגלותו בגין פעילותו הפוליטית החתרנית. פרק מספרו של שמעון בלס "חורף אחרון (כתר, 1984)

שמעון בלס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שמעון בלס

אדוני היושב־ראש, צריך אני להיות מיואש מפני שאינני יכול, במשך הדקות הספורות המוענקות לי, להשיב על ההאשמות המפורטות בהחלטת משרד־הפנים, או להצביע על הסתירות הרבות בהן ולהסביר את הסתום והמעורפל. נבצר ממני כמו־כן, בזמן כה קצר, לספר על התפקידים שנטלתי על עצמי מאז 1963‏, או לתאר את חלקי בעזרה ללוחמי־העצמאות באלג'יריה, או את נסיבות כניסתי החשאית לצרפת ב-1951‏, או את פעילותי במצרים בשנות השלושים והארבעים. שכן, כל התחנות הללו בחיי הפוליטיים משמשות למשרד־הפנים ראיות כביכול להציגני בדמות אדם בעל כוונות אפלות הראוי להרחיקו מהציבור. כיצד אוכל, בדקות ספורות, למחוק דמות מפלצתית זו, כשעדיין מהדהדים בזיכרון דברי הסלף והזדון שנכתבו עלי בעיתונים רבי־תפוצה ואדירי־השפעה?

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ