פרק מתוך "אי M", ספרה החדש של חביבה פדיה | וזה פשוט הים

"כולם מותרים לכם, מותרים לכם, מותרים לכם. אין כאן לא חכמים ולא טיפשים. אין כאן שקרים ואין אמת. יש דבקות שהתפרקה. לווייתן שמת. ים שנסוג. והיא באה לכאן כדי לפשוֹט נבֵלה במקום רחוק בעולם, הכי רחוק, בפינה נידחת, באי. פרק מתוך "אי M", ספרה החדש של חביבה פדיה

חביבה פדיה
חביבה פדיה
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
חביבה פדיה
חביבה פדיה

וזה פשוט הים. האוקיינוס. לאורך השנה ישבה לפעמים שעות והתמכרה לצפייה בספינות הדיג השבות אל החוף. לפעמים טיפלו הדייגים בדגים בתוך סוכה גדולה שניצבו בה מכלים, אנקולים, רשתות, סכינים ומה לא, שהיתה סמוכה אל החוף. הים הזה הוא הכל.

וזה פשוט הים, אבל עד עכשיו היא החמיצה את עושר לילותיו. הערב התעוררה לפתע משינה עמוקה והיא בגבעות החוליות. שאריות הסעודה הצבעונית נעלמו. נותרה רק המדורה שמלחשות גחליה. כמה זמן ישנה בכלל? אולי יממות. הייתכן? אין לה מושג. לאט היא מתעוררת. יש תכונה מיוחדת על החוף. כנראה זהו ערב שבו חזרו אל החוף ספינות גדולות ממסעות דיג ממושכים יותר בעומק הים. ההמולה רבה מן הרגיל. היא כבר ערנית. מסתכלת בריכוז בפשיטת העור מן הדגים הגדולים. חלקם נדמים עוד כחיים. אולי חיים הם באמת. היא יושבת במרחב הגבעות החוליות הריקות ומשקיפה על החוף מרחוק. הצפייה הזאת היא כמו צפייה במשחק החיים עצמו. חופים שבהם אנשים עובדים. פורשים רשתות. פורסים את הדגים. מוכרים. צולים. מבשלים. מנגנים. חופים שבהם עם שחר עקבות כה רבות של חיות וציפורים. חופים שבהם עם לילה אינך רוצה ללכת לישון.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ