סבך של שני שורשים, של הכאן ושל השם

שמעון בלס לא צעד בדרכם של הסופרים בני "דור המדינה" ששמו להם למטרה לעבד את טראומות העבר באמצעות נרטיב אזרחי אוניברסלי המיוסד על נרטיב ציוני אלא הוביל את קוראיו לאופקים חדשים ורחבים של זהויות ושל התמודדות עם סוגיות אסתטיות מורכבות. פרק שני ואחרון במאמר

חנן חבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חנן חבר

בניגוד לסופרי "דור המדינה" שפעלו בתוך השיח הציוני, שמעון בלס לא יכול היה לעבד את טראומת ההגירה שלו באמצעות הנרטיב הציוני. כלא־ציוני וכערבי־יהודי, זהויות שנבחנו לעומק בעבודותיו של יהודה שנהב, מצא עצמו בלס מחוץ למנגנונים ההגמוניים של עיבוד הטראומה בישראל. על אף שמבחינת גילו אפשר לסווגו כאחד מסופרי "דור המדינה" לא צעד בלס בדרכם של חברי קבוצת "לקראת", מייסדי ספרות "דור המדינה", שהישירו את מבטם לקראת, כלומר קדימה, ובכך ביקשו להותיר מאחוריהם את הטראומות של העבר הקרוב, כלומר את חורבן יהדות אירופה, את האיום הנאצי על היישוב, את מלחמת 1948, וגם את טראומת ההגירה מאירופה לארץ ולמדינת ישראל.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ