רכבת בגרמניה

מנגלה תפס בזרועה של אמי כשהוא מעיף אותה ימינה וצועק לה Du bleibst hier! את נשארת פה! ובאירוניה של הרגע ההוא זכיתי אף אני בעקיפין לקבל את חיי

אגי משעול
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
אגי משעול

נחתתי בפרנקפורט בדרכי לפסטיבל השירה Poetica בעיר קלן, תוהה אם יש איזו כוונה נסתרת בעובדה שמכל המקומות בעולם, ביום השואה הבינלאומי אני בגרמניה, משוטטת בין טרמינלים בחיפוש אחר הרכבת הנכונה.

הייתי כבר עייפה והרגשתי כמו בועה של עברית בתוך מרחב השפה הגרמנית שהקיפה אותי מכל עבר. עליתי, ירדתי, שאלתי, טעיתי, עד שלבסוף נמצאה לי הרכבת המתאימה. לא ידעתי כי בכרטיס האלקטרוני שבידי לא צוינו מספרי הקרון והמושב, ולכן התיישבתי במקום הפנוי הראשון שראיתי. הרכבת היתה נקייה, המעילים היו תלויים בשורה על ווים, הריפודים מצוחצחים, פה ושם גהר מישהו על כוס בירה וריח נקניק נישא באוויר.

תגיות:

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ