פרקי יומן | כמעט בלתי אפשרי להתחרות בזכרי־אלפא, שאוזנם לרוב ערלה

"החיים רק מעשייה חסרת כל משמעות. אכן. לכן אני מנסה לתעד אותם. את היומיום". פרקי יומן מאת רות אלמוג

רות אלמוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות אלמוג

1. "הקול והזעם" היה הספר הראשון של ויליאם פוקנר שקראתי. הוא טילטל אותי. חשבתי שאין שום אפשרות לתרגם אותו לעברית, מפני שכמו שמוסיקה שנכתבת לחליל אינה יכולה להיות מנוגנת בחצוצרה, כך אי אפשר יהיה לתרגם את המוסיקה של פוקנר לשפה אחרת, ובייחוד לשפה שאני חווה כנוקשה וחסרת גמישות כעברית. שכן, בעיני גדולתו של פוקנר נובעת בראש ובראשונה מן המוסיקליות של הטקסטים שלו. והנה יצא עתה זה תרגום שני לספר ואיני מעזה לקרוא אותו.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ