פרק מרומאן בכתובים | בני, אנחנו דור מאושר

"קולה של אום כלת'ום על גווני גווניו וצבעיו הרכים והעזים, הזועמים ומתרצים, התנשא והתעלה והתהדר והשתבח והתהלל וסחף אותו לערגות ותשוקות והחיה את נפשו כמזון מלכות... בתום השבעה על סבו ליאהו, נסע לפרדס כץ להחזיר את אביו הביתה לירושלים, בדרך אמר אביו: 'בני, אנחנו דור מאושר. זכינו לראות בהקמתה של מדינת ישראל וחיינו בתקופתה של אום כלת'ום'". פרק מרומאן

אלי עמיר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אלי עמיר

לזכרם של טניה ואריה (לובה) אליאב

ובלילה ההוא, ליל החפלה החודשית שלה, הלילה שבין חמישי לשישי, בראשית החודש, שרה אום כלת'ום בחדיקת אל־אזבקיה בקהיר את הקסידה "ד'יכריאת":

דִ'כִּרַיַאתֻן עַבַּרַת אֻפְקַ חַ'יַאלִי
בַּארִקַן יַלְמַעֻ פִי גֻנְחִ (אל)לַיַאלִי
נַבַּהַת קַלְבִּיַ מִן עַ'פְוַתִהִ
וַגַלַת לִי דִ'כְּרַא אַיַאמִי (א)לְחַ'וַאלִי
כַּיְףַ אַנְסַאהַא וַקַלְבִּי
לַם יַזַל יַסְכֻּן גַנְבִּי
אִנַהַא קִצַתֻ חֻבִּי
דִ'כְּרַיַאתֻן דַאעַבַּת פִכְּרִי וַטַ'נִי
לַסְתֻ אַדְרִי אַיֻהַא אַקְרַבֻּ מִנִי

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ