לא היו לכן חברים היה לכן צחוק משגע

הרבה ירושות נוכחות ומתגוששות בספרה של מעין איתן "אהבה", והקקופוניה הזאת אכן ספוגת אהבה

אורין מוריס
אורין מוריס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אורין מוריס
אורין מוריס

אהבה, מאת מעין איתן, הוצאת רסלינג, סדרת מעבדה בעריכת נעמה צאל, 2020, 88 עמודים

המלה "לא" פותחת ספר זה ומופיעה מזהירה בפינה הימנית העליונה לפני המשפט השלם. היא מזכירה את המשפט של סארטר "הספרות היא פונקציה שלילית בתהליך החברתי", מחיבורו "הספרות מהי". הרעיון הזה, שהספרות מוגדרת על דרך השלילה, תואם בהחלט את הרעיון של ספר שנפתח במלה "לא". האנטי־סוציאליות המופגנת של הספרות שעולה ממשפטו של סארטר מגולמת היטב בהמשך המשפט של איתן: "לא היו לכן חברים..." אבל המשכו כבר נוגע במושג "חורגות ריבונית", שבאמצעותו הגדיר מבקר הספרות המנוח אמנון נבות את האיכות המבדלת של הספרות משאר גילויי תרבות הפנאי.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ