והזמן אזל, והוא לכוד באחד מבין שני אגרופים, אגרוף המזל הטוב ואגרוף המזל הרע

הרומאן "שלמה הכורדי ואני והזמן" של הסופר היהודי העיראקי סמיר נקאש, הרואה אור עתה בתרגום עברי, מספר על העיירה הכורדית סבלאח' הנחרבת בעת מלחמת העולם הראשונה על כל המרקם הרב־תרבותי העדין שלה, אבל אצבעו מופנית באזהרה אל הישראליות שהחריבה את הרב־תרבותיות של היהודי המזרחי. מבחינה זו הוא דומה לרומאן "ארבעים הימים של מוסא דאג" של פרנץ ורפל, שנכתב על הטבח בעם הארמני אבל כיוון אל הגורל הצפוי ליהודים באירופה במלחמת העולם השנייה

חביבה פדיה
חביבה פדיה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חביבה פדיה
חביבה פדיה

שלמה הכורדי ואני והזמן, רומאן מאת סמיר נקאש, תירגמו מערבית סמירה יוסף ורות נקאש־ויגיסר, אחרית דבר מאת בנימין ריש, מכתוב, הוצאת ידיעות ספרים ומכון ון ליר בירושלים, 2020, 450 עמודים

קשה להגזים ביום החג הזה לספרות העברית, שבו ספרו של סמיר נקאש "שלמה הכורדי והזמן ואני", הרואה אור במהדורת תרגום כתוצאה מעמל מסור של בני חבורת "מכתוב" (גם: כתוב; גם: גורלי) בראשות יהודה שנהב. ליום החג הגדול הזה אחראית קבוצת מכתוב בניצוחו של יהודה שנהב במכון ון ליר, כמו גם תמיכה של המכון האירו־ים תיכוני בראשות אמי בוגנים ושל מרכז הרצוג באוניברסיטת בן גוריון בראשותה של אורית ואקנין יקותיאלי.

תגיות קשורות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ