חאזם סאריה

בראשית שנות השבעים היתה איראן בבחינת ארץ לא־נודעת, לנו, השמאלנים של ביירות. אנו נטינו ברובנו לדבוק עדיין באידיאל של הפאן־ערביות, אבל לא בנוסח מפלגת הבעת'. העדפנו עליה את תורתו של יאסין אל חאפז' (1978-1930), שהתפלג מן הבעת' בשל ביקורתו על המיתולוגיזציה של העבר הערבי מבית מדרשו של מישל עפלק, תוך שהוא מערב בה יסודות מרקסיסטיים ואפילו הכרה בצורך בדמוקרטיה פרלמנטרית.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ