ניצה בן־דב

אי־לידה: רומן ביוגרפי — סיפורה של בת לשלושה אבות וארבע אימהות, מאת ציפי קליין־יעקב, עורכת: עידית נבו, רקמה הוצאה לאור, 2020, 270 עמודים (לא כולל נספחים)

אינספור ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, ספרי עדות מסוגים שונים, רומאנים וכאלה המצויים על קו התפר שבין עיון מחקרי שיטתי לפרוזה חופשית נכתבו על תקופת השואה. כל סיפור והאמת הבלתי אפשרית שהוא מחזיק. לפני שנה נפטרה אמא שלי, פאולינה פרוכטמן, והצצה חטופה ל"שואה שלה" סיפק בקצרה ההיסטוריון והעיתונאי עופר אדרת בטור המרגש שלו "אחרי מות" (הארץ, 29.12.2019). אף שהיה לה, לאמא שלי, סיפור ייחודי מאין־כמוהו, תמיד כשלחצנו עליה להרחיב ולספר קצת יותר ענתה: הנה, הוא או היא כבר כתבה על כך ואני כבר פטורה מלספר, שהרי זה גם הסיפור שלי. כך אמרה על מאה ילדים שלי של לנה קיכלר, שהיתה ידידתה, וכך אמרה על צחוק של עכברוש של נאוה סמל, שהיתה ידידתי. אמא שלי, ניצולת שואה, שמעולם לא הצלנו סיפור שלם מפיה אלא רק קרעי דברים, התחברה בנימים נסתרים לכל סיפור מתקופת השואה ששמעה או קראה וחשה שהוא בדרך זו או אחרת משיק לסיפור שלה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ