יומן | שלווה של עידנים שלא ידעו חופזה

הביקור האחרון שלי בצפת היה כשנסעתי לבקר את יואל הופמן כשעדיין לא היה ידוע. יום אחד קיבלתי בדואר סיפור מפרי עטו, בשם "קוריקולום ויטה". קראתי ונפעמתי. פגישה כזאת עם סופר גדול היא אירוע נדיר. אמרתי לעורך אז "קיבלנו יצירת מופת". הוא הסתכל בזה, הטיל את זה על שולחני בבוז ואמר: "תחזירי, זה לא שווה כלום". על הרבה דברים לא סלחתי לו, על ההטרדות המיניות, על ההסתה והסכסוכים, על הניצול, אבל עניין זה, שהיה עניין מקצועי, נראה לי המפלצתי מכולם. לא הלכתי להלוויה שלו

רות אלמוג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רות אלמוג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ