"סווינג טיים" של זיידי סמית: ריקוד מרתק של אור וצל

ספרה החמישי של זיידי סמית, המציג שתי ילדות חצי שחורות וחצי לבנות בלונדון ודן באמצעותן בשאלות של גזע, מעמד ופריבילגיות, הוא רומן חכם וחשוב. אבל הוא גם אופנתי מדי ומתקשה לקנות שביתה בלב הקוראים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

תירגמה מאנגלית: קטיה בנוביץ'

גזע, פריבילגיה, העולם השלישי, איסלאם קיצוני, כוכבות — כל הנושאים החמים מכונסים תחת קורת גג אחת ב"סווינג טיים", ספרה החמישי של זיידי סמית, שהיה מועמד לפרס מאן בוקר השנה. סמית זינקה לכוכבות בינלאומית בהיותה בת 24 בלבד, עם הרומן הראשון שלה, "שיניים לבנות". בשנת 2000 היתה הפנים הרשמיות של "הריאליזם ההיסטרי", אותה סוגה פטפטנית ופרנואידית שאיפיינה, לפי מבקר הספרות ג'יימס ווד, את הרומנים עבי הכרס של סוף האלף, אלה שעלילתם פתלתלה ומופרכת אך ביקורת החברה בהם היפר־ריאליסטית. אביו הרשמי של "הריאליזם ההיסטרי" היה צ'רלס דיקנס וצאצאיו, בנוסף לסמית, היו בין השאר דון דלילו, דייוויד פוסטר ואלאס וסלמן רושדי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ