"יומנה של משרתת": תיאור אכזרי ומלא הומור של הסטיות הבורגניות

דפי היומן של סלסטין שחיבר אוקטב מירבו מציירים דיוקן חיוני וחף מתקינות פוליטית של הבורגנות הצרפתית במאה ה–19, ותוכנם המצחיק והחי יפה לכל תקופה

מיכל זמיר
מיכל זמיר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכל זמיר
מיכל זמיר
  • שם הספר: יומנה של משרתת
  • סופר/ת: אוקטב מירבו
  • מו"ל: תשע נשמות והכורסא
  • מס' עמודים: 387
  • מחיר: 88

תירגמה מצרפתית: אסנת יקירה, עריכת תרגום: אורלי מזור־יובל

"יומנה של משרתת" של אוקטב מירבו הוא ספר לא מוסרי במובן הנאצל ביותר של המלה. לא מניפסט ולא פמפלט ולא תקין פוליטית, וכאשר מנסים לסכם אותו, הוא נוזל מבין האצבעות. דפי היומן שכותבת סלסטין בערבים המשמימים המזומנים לה בשפע במקום עבודתה החדש, המי־יודע־כמה במספר, בנחלתם הנידחת של בני הזוג ראבור בנורמנדי, במניל־רואה, טירה כפרית המכונה "המנזר" על שום החומרה והצייקנות של בעליה — דפי יומן אלה מציירים דיוקן רב־קולי וחיוני של הבורגנות הצרפתית ומשרתיה בשלהי המאה ה–19, זו הקרועה בין היסודות הקתוליים, השמרניים והלאומניים לבין רעיונות אנרכיסטיים ומהפכניים.

תגובות