"יומנה של משרתת": תיאור אכזרי ומלא הומור של הסטיות הבורגניות

דפי היומן של סלסטין שחיבר אוקטב מירבו מציירים דיוקן חיוני וחף מתקינות פוליטית של הבורגנות הצרפתית במאה ה–19, ותוכנם המצחיק והחי יפה לכל תקופה

מיכל זמיר
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מיכל זמיר

תירגמה מצרפתית: אסנת יקירה, עריכת תרגום: אורלי מזור־יובל

"יומנה של משרתת" של אוקטב מירבו הוא ספר לא מוסרי במובן הנאצל ביותר של המלה. לא מניפסט ולא פמפלט ולא תקין פוליטית, וכאשר מנסים לסכם אותו, הוא נוזל מבין האצבעות. דפי היומן שכותבת סלסטין בערבים המשמימים המזומנים לה בשפע במקום עבודתה החדש, המי־יודע־כמה במספר, בנחלתם הנידחת של בני הזוג ראבור בנורמנדי, במניל־רואה, טירה כפרית המכונה "המנזר" על שום החומרה והצייקנות של בעליה — דפי יומן אלה מציירים דיוקן רב־קולי וחיוני של הבורגנות הצרפתית ומשרתיה בשלהי המאה ה–19, זו הקרועה בין היסודות הקתוליים, השמרניים והלאומניים לבין רעיונות אנרכיסטיים ומהפכניים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ