"שמלות כלות": רומן גרפי שהוא הספר החשוב ביותר שכנראה לא תקראו

הנושא על־זמני, האיורים מרהיבים, הקריאה רצופת צחקוקים ואם לא די בכך, הפורמט של "שמלות כלות", שיצר המאייר איתן אלוא על פי סיפור מאת שהם סמיט, שובר מוסכמות

תמר בלומנפלד
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תמר בלומנפלד

יחסי אם־בת הם הר געש פעיל ומבעבע המעסיק זה דורות יוצרות ויוצרים, כמו גם נשים על ספת הפסיכולוגית — ולא בכדי. האשה המצויה סוחבת על גבה את המטען החורג הזה מאז שינקה מפטמת אמה ושאבה ממנה את טיפות החושניות האחרונות שנותרו בה. פעם הסקס־אפיל בער באם, בימים שעוד היתה אשה נחשקת וחופשייה, קצת לפני שנהפכה למיני־בר פתוח לרווחת הצאצאים. באמצע שנות העשרה שלה תבין הבת שהיא ישות עצמאית שאינה תלויה בדבר ובטח לא באמה, ותפתח בתהליך התנתקות חד צדדי שבמסגרתו תקפיד לעשות הכל רק כדי לא להיות דומה לאשה שהביאה אותה לעולם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ