שלוש נובלות של יוזף רות מספקות מפתחות לעולמו ולרוח התקופה שלו

גם אם הן לא שיאים ספרותיים כמו יצירות אחרות שלו, שלוש הנובלות של יוזף רות המקובצות בספר חדש - "אפריל", "בית הפאר ממול" ו"ניצחון היופי" - מציגות מבחר נאה מעבודתו

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

תירגמו מגרמנית: שירה מירון ומאראט וינטראוב, עורך התרגום: גדי גולדברג

לפני שנים רבות הגעתי לראשונה לפריז. שוטטתי, כמו שאנשים צעירים היו עושים אז, ברחובות הציוריים של הרובע הלטיני, מוצף זיכרונות, רגשות, נוסטלגיה סנטימנטלית ורומנטיקה מרירה־מתוקה שנטעו בי עשרות רומנים, סרטים, פזמונים ושירים שבמרכזם העיר הזאת והגדה השמאלית שלה. נכנסתי לבית קפה טיפוסי ברחוב סן־ז'אק וישבתי באחד השולחנות הגדולים שבפנים, כדי להתלבט אם אהיה בה משורר צעיר ומיוסר, צייר רעב ללחם או דווקא מדען דלוק עיניים בשירות האנושות. ואז על הקיר שלידי גיליתי שלט מתכת מוזהב ועליו כתוב: "בשולחן זה שתה את עצמו למוות הסופר יוזף רות במשך כמה חודשים בשנת 1939". צירוף המקרים הזה די הימם אותי: לא ידעתי דבר על הביוגרפיה של רות, אבל כבר קראתי את ספריו "מלון סבוי" ו"מארש ראדצקי", שאותו סיימתי, נפעם מתחושת גילוי של אחת מיצירות המופת של המאה ה–20, ממש לפני הנסיעה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ