"נוודי הצוללות": אינטריגות, תיאוריות נאציות אזוטריות ומיליטריזם ישראלי

ברומן המתח החדש שלו אלון אלטרס מפגין מיומנות, אבל דווקא בתיאור מערכת יחסים רומנטית הוא נופל לכל הסטריאוטיפים השחוקים

רן יגיל
רן יגיל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רן יגיל
רן יגיל

אלון אַלְטֶרָס, שהתחיל את דרכו בחבורת "מקום" בשנות ה–80 כמשורר ולימים הפך למתרגם נודע מן השפה האיטלקית — אֶלֶנָה פֶרַנְטֶה והרומנים הנפוליטניים שלה, אבל גם אנטוניו טאבּוּקי וסאנדרוֹ וֶרוֹנֶזִי האהובים ואחרים — עושה זה שנים דרכו כסופר. ספר הפרוזה הראשון שלו, "הנקמה של מאריצ'יקה" (זמורה־ביתן, 1999), המתמקד באמו, תופרת רומנייה וענייה בכרך הישראלי המתהווה העומדת על שלה כאשה משוחררת, היה רומן חֶמֶד, סנונית ראשונה ומפתיעה. כעת, אחרי כמה ספרי פרוזה קאמריים, הוא עושה בספרו החדש "נוודי הצוללות" תפנית חדה לעבר הרומן המסחרי, רומן המתח בכלל ורומן הריגול בפרט.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ